האמלגם נמצא בשימוש רפואת השיניים יותר ממאה שנה כאשר ישנם מספר שלבים להכנת החלל לקליטת האמלגם.
עקרונות ההכנה שימשו ומשמשים עד היום בלימודים לרפואת שיניים בארץ ובעולם.
הטיפול בנגע עששתי היה כירורגי, ללא שום ניסיון לרפא את השן הנגועה .
חומר השחזור קבע את צורת הכנת החלל ומאחר ובזמנו חומרי השחזור היו מתכתיים, היה צורך בהכנת חלל נרחב על מנת לייצר מסה מספקת למתכת.
הבעיה העיקרית עם חומרים מתכתיים ובעיקר אמלגם היה שחזור נגעים עששתיים ,היא שהם נטולי פוטנציאל ריפוי של הנגע או מניעה של היווצרות נגע משני.
משנת 2007 נבדקה הצלחת שחזורים מאמלגם לעומת קומפוזיטים במשטחי הלעיסה של שיניים אחוריות ראשוניות וקבועות אחרי 3-5 שנים .
התוצאות היו שלאחר תקופה זו הקומפומרים הוחלפו פי 6 יותר מאשר אמלגם עקב עששת משנית וכן הקומפוזיטים דרשו תיקוני שחזורים פי 7 יותר מאשר האמלגם.
הצד המדאיג יותר של השחזורים מסוג אמלגם הינו בעצם זיהום הסביבה וההשפעה הסביבתית של הכספית אשר נמצאת באמלגם ,ובכן כמות הכספית הדולפת לגופו של מתרפא שבפיו 10 שחזורי אמלגם היא 2% מהכמות המותרת ע"י ה-WHO החמצות בגוף האדם.
זיהום הסביבה כתוצאה מהכספית המסולקת ממרפאות שיניים בעולם, מהווה 0.2-0.04 אחוז מזיהום הכספית העולמי ממקורות אחרים .
אם כן נשאלת השאלה מדוע להחליף?
לשאלה זו ישנם 2 תשובות עיקריות:
אסטטיקה- בעידן שבו האסטטיקה קובעת כמעט הכל אין ספק שחיוך נוצץ מאמלגם הוא בעייתי.
הידע בנושא עששת ופיתוח דרכים לריפוי נגעים עששתיים , גרמו לשינוי בהבנת תפקיד השחזור בסביבת הפה ולרצון להשתמש בידע זה ליצירת שחזורים עדיפים.
האם ניתן כיום לרפא נגע עששתי ללא צורך בכירורגיה ?
ניתן לפתח היום דרכי מניעה יעילות ולמנוע את הופעת הנגע , או לחילופין, אם אותר הנגע בשלביו הראשוניים, אפשר לרפא אותו ע"י עידוד שלב הרמינליזציה(שלב כניסת המינרלים לשן) והקטנת הדה- מינרליזציה( יציאת מינרלים מהשן) בנגעי עששת מתקדמים, כאשר נוצר חלל בזגוגית השן ויש צורך בסילוק כירורגי, יש להביא בחשבון מס' גורמים:
- כיום אין אף חומר שחזור שיכול להחליף בצורה אופטימלית את חומר השן המסולק בעת הכנת החלל , הן מבחינת התכונות המכניות והן מבחינת התכונות ההגנתיות או האסטטיות .
- השן הינו איבר חי , בעל פוטנציאל הגנתי מפני ההתקפה העששתית ובעל פוטנציאל ריפוי . כאשר עוצרים את ההתקפה העששתית.
- על מנת לעודד ולעזור את פוטנציאל הריפוי של השן ,יש לשנות את התנאים הסביבתיים בהם נמצא השן .
- יש להשתמש בחומרי שחזור המעודדים ריפוי, מונעים התקפה עששתית חוזרת ומשנים את סביבת השן הנגועה.
אפיון שלבי הנגעים העששתיים:
העששת הינה מחלה חיידקית, כרונית, מדבקת ,הפוגעת בשיניים ויוצרת אזורים של דה מינרליזציה בזגוגית ובשינן .
הנגע העששתי מתחיל מהתקפה של חומצה על פני הזגוגית בהם יש הצטברות של פלאק.
החומצה נוצרת ע"י חיידקים המצויים בפלאק ועל כן מישור ההגנה הראשוני הוא בעצם סילוק או הקטנת כמות החיידקים.
מישור ההגנה השני הוא כמובן הקטנת תוצרי המזון של החיידקים המנוצלים ליצירת חומצה .
מישור ההגנה השלישי הוא חיזוק משטח השן החיצוני על מנת להקטין את ההמסה ע"י חומצה וזאת ע"י השקעת מינרלים על פני הזגוגית.
במידה וההתקפה החומצית לא נעצרה, נוצרת המסה של גבישי הזכוכית , המסה זו מתרחשת לאורך מסלולים מוגדרים בתוך הזגוגית.
עדיין בנגע עששת התחלתי המשטח החיצוני יכול להיות חלק ללא חירור, נגע זה מאופיין בהופעת כתם גירי על פני הזגוגית, אותו ניתן לרפא בקלות ע"י סילוק הפלאק והשקעת מינרלים, כגון סידן ופלואוריד על פני הזגוגית.
בשלב השני הנגע העששתי שחדר מעבר לזגוגית יגרום לתגובה הגנתית מצד העצב, במטרה לעצור או לעכב את ההתקדמות לכיוון העצב. תגובה זו כוללת השקעת מינרלים לכיוון העצב.
יש לציין שהתקדמות העששת עד לחירור של הזגוגית יכול לקחת עד 4 שנים במשנן קבוע.במשך התקופה הזו ניתן לרפא את השן ללא התערבות כירורגית.
במידה ותהליך זה לא מטופל יש התחלת תהליך פירוק סיבי הקולגן בתוך השינן מה שמביא להיווצרות עששת.
רמת פירוק סיבי הקולגן ורמת מינרליזציה שלו יקבעו את היכולת הריפוי של האזור.
אילו חומרים יכולים לעזור בריפוי
על מנת לעזור בריפוי הנגע העששתי ,לחומר השחזור צריכות להיות 2 תכונות עיקריות :
איטום מוחלט של שולי השחזור לאורך זמן, על מנת למנוע חדירת חיידקים או של מזון מתחת לשחזור.
שחרור מינרלים שיכולים לעזור באזור העששת.
הכי חשוב מבין שני התכונות הינה התכונה הראשונה מאחר ואיטום מוחלט של שולי השחזור יביא להפסקת פעילותם של החיידקים וימנע את המשך פירוק הקולגן.
החומר שנמצא יעיל ביותר לבעיה זו הינה איונומר הזכוכית.
איונומר הזכוכית עונה על 2 דרישות עיקריות:
- היווצרות קשר כימי בין האיונומר הזכוכית והסידן שנמצא בשן וכך הוא גם מחזק את השן. החומר מתחבר לשן גם ללא חומרי קישור נוספים .
- איונומר הזכוכית משחרר פלואוריד הן לאזור הנגוע והן לסביבה חיצונית שלו, שחרור הפלואוריד ממשיך לאורך חודשים מרגע הנחתו.
בזכות תכונותיו של איונומר הזכוכית היום מקובל להשתמש בו בכל סוגי הנגעים הן בשיניים קדמיות והן בשיניים אחוריות קבועות.
בד"כ משתמשים בחומר זה בשיטת 2 השלבים שהאיונומר מהווה את הבסיס לשחזור מעליו.
האם שחזורים של איונומר הזכוכית יעילים לשחזור סופי של שיניים
מחקר חדש משנת 2007 בדק את יעילותו השחזור עם יונומר הזכוכית לעומת אמלגם בשיניים קבועות .
השיטה בה השתמשו עם יונומר הזכוכית הוכיחה הצלחה גבוהה יותר מהשיטה הרגילה עם האמלגם, לאחר 6 שנים.
אחוז הכישלונות עקב עששת משנית היה גבוהה ב-50% מתחת לאמלגם יחסית ליונומר הזכוכית .
אם כן רצוי לנצל את תכונת הטובות בכל חומר שחזור ולאמץ צורת חשיבה של ריפוי השן .
עפ"י הספרות ותוצאות קליניות, הטכניקה הכי בטוחה ויעילה בהגנה מפני עששת משנית ועונה לדרישות אסטטיות ופונקציונאליות היא טכניקה של שיטת הסנדוויץ' שילוב של זכוכית איונומר שמשמש תחליף לשינן ונקשר בצורה כימית ותורמת לריפוי ע"י שחרור פלואוריד המגן מפני התרבות החיידקים.ומעליו חומר קומפוזיט מוקשה באור לצורך העלאת תוצאה מכאנית ואסטטית.
